היי, אני דנית שטייגר.

מדריכת הורים מוסמכת, עם התמחות בילדי קשב וריכוז.

כבר חמש שנים שאני עוזרת להורים לבנות קשר קרוב עם הילדים.

ולפני שאני מדריכת הורים  אני אמא. לילדת פלפל.

וזה לא מקרי שהגעתי לתחום הזה.

כשהבת שלי הייתה בת שלוש, משהו השתבש.

חלמתי על ילדה שנזרום ביחד, שנצחק, שיהיה לנו שיתוף פעולה ויהיה לנו כייף

במציאות מצאתי את עצמי עסוקה בלחנך אותה כל היום.

כל ארוחה מלחמה.

כל "לא" שלי הפך למאבק.

מהר מאוד הפכתי לשוטר הרע שמרוב שהוא מציק אף אחד לא סופר אותו.

היא פשוט לא ספרה אותי.

ניסיתי הכל. צעקתי. איימתי. הענשתי.

אחר כך הרגשתי רע אז ניסיתי להיות רכה מכילה מסבירה..

וגם זה לא עבד.

והרגשתי שאני הולכת ומאבדת אותה.

ואת השפיות שלי. 

אם ככה זה ניראה עכשיו מה יהיה בגיל ההתבגרות?

סירבתי לקבל את זה ככה החיים שלנו יהיו מעכשיו והלאה

והחלטתי למצוא פתרון ושאני חייבת ללמוד איך לגדל אותה נכון.

אז הלכתי ללמוד.

למדתי הדרכת הורים בגישה של אדלר והדברים עדיין לא התיישבו עם הילדה שלי

ואז התמחיתי בילדי קשב וריכוז

ומה שגיליתי שם שינה לי את החיים.. הילדה שלי לא קשה בכלל

היא פשוט פלפל.

ילדה עם טמפרמנט מולד. אנרגיה שלא נעצרת. רגשות בעוצמה של סופה.

היא לא עשתה דווקא היא פשוט עדיין לא הייתה מסוגלת לעצור את עצמה.

ומה שהיא הכי צריכה זה בדיוק מה שפחדתי לתת לה.

גבולות.

מאותו רגע הכל השתנה.

היום, חמש שנים אחרי, אני מלווה אמהות לילדי פלפל.

ואני יודעת דבר אחד בוודאות: כשאמא מבינה את הילד שלה ויודעת מה לעשות, הבית כולו נושם אחרת.

את הדרך הזאת אני מלמדת. כי אני יודעת בדיוק איפה את עומדת. ואני יודעת לאן את יכולה להגיע.